חשיפה, חשיפה, חשיפה
מגפת הקורונה מתעתעת בנו. מסובבת את העולם על האצבע הקטנה. מחלקות קורונה נסגרות נפתחות מחדש. מדינות שכבר נשמו לרווחה חוזרות ועוטות מסיכות. הנגיף מתעתע בנו. גל אחד דועך, וגל חדש עולה. הבלבול חוגג. שום דבר לא ברור. שום מקום לא באמת בטוח. חגיגות הניצחון על הנגיף, מסתבר, היו מוקדמות מדי. עולם הרפואה נאלץ כל העת לחשב מסלול מחדש.
אז האם אנו נמצאים באמת בעידן הפוסט קורונה, שנטוע בלב עידן הפוסט מודרנה? האם העולם שנפתח לרווחה והחזיר את שגשוג התיירות, שעריו יישארו פתוחים לאורך זמן? האם המטוסים ימשיכו ליעדיהם כשהם עמוסים בנוסעים שקצה נפשם בתקופה הארוכה בה היו מקורקעים?
לעולם האמנות, השמים הפתוחים עושים רק טוב. האמנים הם בעלי נשמות חופשיות, רובם לא מגיבים טוב לחוקים נוקשים, למגבלות, לאיסורים, לגבולות.
האמנים יכולים לרחף מעל כל אלה. הם מפעילים את הדימיון, את הגמישות המחשבתית, ומטבעם הם מאתגרים את המסגרות. ישנם אמנים שנוח להם לחיות ולפעול בתוך דל"ת אמותיהם, בין ארבעה קירות, אבל רבים אחרים שואפים לפרוץ הלאה, לכבוש טריטוריות חדשות, לזכות בהכרה רחבה ככל האפשר.
עבור האמן הטיפוסי, פתיחת המרחב האווירי וחידוש הקשר בין המדינות והיבשות נחוצים לנשמה כמו אוויר לנשימה. חילופי תרבות הכרחיים ליצירת גיוון תרבותי, וכמובן – לחשיפה.
בעידן המודרני, הגלובליזציה היא יותר ברכה מאשר קללה עבור האמנות והתרבות. התרחבות, האצה והעמקה של קשרים תרבותיים הן בגדר חובה לכל אומה. המגמה היא לחשוף ולהיחשף. להכיר את האחר, ושהאחר יכיר אותי. את האמנות שלי. את הרקע והתשתית ממנה צמחתי.
גם בימי הקורונה הקשים, בהם גבולות כל מדינה סגורים הרמטית, תושבים מרותקים לבתיהם, וחל איסור מוחלט על תנועה בחוץ – גם אז, ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה מאפשרת את פריצת הגבולות והמגבלות.
רשת האינטרנט, טלפונים חכמים, מחשבים, תקשורת לוויינים, רשתות חברתיות – כל אלה מאפשרים כמעט לכל אחד להגיע כמעט לכל מקום. גוגל, פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם – כל אלה ועוד הופכים את האמנות האישית, המקומית, לגלובלית. לא כבולה לגבולות של מדינה כזו או אחרת. לא תלויה בגיאוגרפיה.
קשרי התרבות בין מדינות ואומות תורמים להעמקת ולהרחבת החשיפה של עבודות האמנות. תערוכות אורחות, תערוכות נודדות, חילופי אמנים. מילת הקוד היא: חשיפה. וכמו שראוי להדגיש: חשיפה, חשיפה, חשיפה.
האמנות הישראלית פרצה כבר מזמן אל העולם הרחב. אמנים ישראלים רבים מציגים בחו"ל, מוכרים בחו"ל, נחשפים לחו"ל. במגזין שלפניכם תמצאו כמה וכמה אמנים כאלה. אין לדעת לאלו ידיים יגיע המגזין, ולאלו עיניים ייחשפו התכנים שבו. העולם מלא בהפתעות.
לא בכדי מוצאים אספנים וחובבי אמנות עניין רב באמנות הישראלית. מצד אחד, ההיסטוריה הייחודית של המקום, ומצד שני – ההתקבצות לכאן מכל כנפי תבל. האמנות הישראלית עשירה בסגנונות, טכניקות, זרמים, השפעות ודרכי ביטוי.
לסיכום, גם אם הקורונה עדיין פה, וממציאה את עצמה שוב ושוב מחדש באמצעות וריאנטים שונים שצצים ומאיימים – וגם אם האנושות שוב תטיל על עצמה מגבלות, מסגרות וסגרים – נפש האמן היתה ונשארת חופשייה.
יורם מארק-רייך, עורך תרבות
|
|
|
|
|
|
| כאן |
|
|
|
| המגזין החדש |
|
|
| הספר החדש |
|
|
| הוצאה לאור |
|
|
|
| |
|
|
|
