חם, חם, מתחמם...
שוב עברנו, ועודנו עוברים, קיץ קטלני. אפילו זקני צפת לא זוכרים טמפרטורות כאלה, אבל הם בלאו הכי לא זוכרים כלום.
שלמה ארצי שר על חום יולי-אוגוסט, אבל מוטב שיעדכן את השיר שלו לחום יולי-אוגוסט-ספטמבר. ואולי גם בתוספת אוקטובר.
משבר האקלים כבר כאן, אצלנו במזרח התיכון, באירופה, ואיפה לא. הטמפרטורה של כדור הארץ מזנקת בגלל הזיהום שהאנושות מייצרת. לא פלא שמזג האוויר משתגע. גלי חום חזקים, שריפות, שיטפונות והפחתה בכמות המים.
אז לא פלא שהאנשים כאן עצבניים, שהנהגים מטורפים, ושהאלימות חוגגת. החום מבשל את המוח. איזה מזל שכאן לא אירופה. לנו, בישראל, יש מזגנים. ברוב הבתים באירופה אין מזגנים. בערים מסוימות אפילו חל איסור מוחלט על התקנת מזגנים. למה? כי זה מכער את פני העיר, וכי מזגנים גורמים לפליטת כמויות עצומות של פחמן דו חמצני.
אבל אנחנו עוסקים באמנות. איך משפיע מזג האוויר הקיצוני על התחום שלנו?
עבודת אמנות דורשת ריכוז, סבלנות ולעיתים שעות ארוכות של עבודה רצופה. חום כבד מקשה על כל אלה. בסטודיו ללא מיזוג קשה לצייר, לפסל, לצלם או לעבוד על יצירה דיגיטלית במשך שעות. עייפות, הזעה, כאבי ראש וירידה בריכוז עלולים לגרום לאמן לעבוד פחות שעות או לדחות את העבודה לשעות הקרירות יותר.
אבל ההשפעה אינה רק פיזית. האקלים משפיע גם על הדמיון ועל התוכן של האמנות.
אמנים חיים בתוך המציאות שבה הם יוצרים. כאשר הקיץ לוהט, כאשר פורצות שריפות, או כאשר נוף מוכר משתנה בגלל בצורת, קשה להתעלם מכך. נושאים כמו שריפות, קרח נמס, מחסור במים, הכחדת בעלי חיים, ואסונות טבע הופכים לחלק מהשפה האמנותית של יוצרים רבים.
אין זה מתפקידה של האמנות לספק נתונים או פתרונות. אבל היא יכולה לגרום לנו להרגיש את מה שקשה להבין באמצעות מספרים, נתונים ודיאגרמות.
ציור של רחוב ריק תחת שמש קופחת, צילום של אדם המחפש צל, או שיר המתאר עיר שאי אפשר עוד לנשום בה – כל אלה יכולים להפוך את המציאות לחוויה אנושית.
במובן הזה האמן הופך במידה מסוימת לעד של התקופה: הוא מתעד לא רק את מה שקורה לטבע, אלא גם את האופן שבו בני אדם חווים את השינוי.
וישנה זווית נוספת: טמפרטורות גבוהות ולחות עלולות לפגוע בציורים, בנייר, בתצלומים, בקלטות ובחומרים ארכיוניים. צבעים, דבקים, שעווה, פלסטיק וחומרים אורגניים עלולים להשתנות בתנאי חום ולחות קיצוניים.
לכן האתגר אינו מסתיים ברגע שהיצירה הושלמה. מוזיאונים, גלריות ואספנים נאלצים להשקיע יותר בבקרת טמפרטורה ולחות כדי לשמור על יצירות לאורך זמן.
וכאן נוצרת אירוניה: כדי לשמור על יצירות אמנות מפני שינויי האקלים, יש צורך ביותר מיזוג, קירור ואנרגיה – בעוד שהשימוש באנרגיה הוא חלק מהבעיה הסביבתית...
+++
אבל ניפרד בנימה אופטימית, כי לפנינו שנה טובה וחגים שמחים!
יורם מארק-רייך, עורך תרבות
|
|
|
|
|
|
| כאן |
|
|
|
| המגזין החדש |
|
|
| הספר החדש |
|
|
| הוצאה לאור |
|
|
|
| |
|
|
|
