בשבחי המחזוריות
במהלך השבועות האחרונים עברנו לא מעט חגים ומועדים: חג הפסח, המימונה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון, יום העצמאות, יום הפועלים הבינלאומי שנקבע ל-1 במאי, ולפנינו – ל"ג בעומר, יום ירושלים, חג שבועות, ועוד...
הטבע הנחיל לנו מחזוריות של עונות השנה, כמו גם את המחזוריות של שעות היממה, ואילו אנחנו, בני האדם, קיבענו במהלך 365 הימים בהם סובב כדור הארץ את השמש – לא מעט תאריכים בהם אנו מציינים וזוכרים ארועים, מקיימים טקסים וחגיגות, לצד ימי אבל ושכול.
ליתר דיוק – לכדור הארץ לוקח 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו-45 שניות להקיף את השמש. ולכן, מידי כל ארבע שנים נוסף יום אחד ללוח השנה הגרגוריאני, והוא ה-29 בפברואר. כן, אם הזכרתי מועדים, הרי שיש כאלה שחוגגים יום הולדת רק פעם בארבע שנים...
כבר בגן הילדים הדריכו אותנו הגננות לצייר בחורף מטריות צבעוניות ועננים נוטפי גשם בחורף, ובקיץ – שמש מרובת קרני אור. לא פסחנו גם על החגים למיניהם, ואתגרנו את היכולות האמנותיות שלנו בניסיונות לצייר סוכה עם סכך בסוכות, חנוכייה עם נרות בחנוכה, וסלסלה עם פירות בחג שבועות. מי מאיתנו שגדלו במדינות בהן הסתיו הוא סתיו של ממש והחורף הוא חורף של ממש – מן הסתם ציירו עלי שלכת ועצים עירומים, וגם בובות שלג עם אף גזר. כל ציור בעונה המתאימה לו.
ולא רק ציורים. גם עבודות יצירה. אני זוכר את ניסיונותינו שלא תמיד צלחו ליצור חץ וקשת ממקלות וחוט גומי, לבנות חנוכיות מבלוטי עץ אלון או מפקקים, וכמובן – להכין שרשראות מגזרי נייר צבעוניים לתלייה בסוכה.
המחזוריות הזו של הטבע, וגם זו שנקבעה על ידי בני האנוש, לא פעם מפרה ונוטעת רעיונות גם באמנים בבגרותם. ההשראה יכולה לבוא לידי ביטוי במודע, ועשויה לצוץ בתת-מודע. למשל, להתבטא בצבעים קודרים בימי הקור והחורף, ובצבעים עזים בימי האביב.
הנוף משתנה כל הזמן. הפרחים, הצמחים, גלי הים, הרוחות, בעלי החיים, החרקים, השלוליות, העננים, הקשת, הזריחה, השקיעה, הדמדומים... אפשר להמשיך את הרשימה ללא סוף – אבל אין צורך. הפרינציפ מובן. והיצירות – הן עשויות להיות מושפעות מהשינויים, וגם ממצבי הרוח שהם משרים עלינו.
די אם נזכר בציירי הזרם האימפרסיוניסטי במאה ה-19, שטענו שהציירים מושפעים ממה שהם יודעים על צבעי הטבע, במקום ממש להתרשם מהם בעצמם. ולכן, הם הקפידו לצייר את אותו הנוף בשעות שונות של היממה ובעונות שונות של השנה. הציורים המחישו כיצד האור המשתנה מקרין על סביבתו, וכך גם על היצירות. כזה היה קלוד מונה, שצייר סדרות של ציורים כאלה.
וכאלה הם הימים והמועדים למיניהם שמסומנים בלוח השנה. הם עשויים להניב תוצרים אמנותיים תואמי תאריכים. לא בהכרח, כמובן, אבל האופציה קיימת.
בציפייה ליותר ימים טובים במהלך השנה,
יורם מארק-רייך, עורך תרבות
|
|
|
|
|
|
| כאן |
|
|
|
| המגזין החדש |
|
|
| הספר החדש |
|
|
| הוצאה לאור |
|
|
|
| |
|
|
|
