רוני ראובן אמן, אוצר ואיש חינוך, חובש כובעים רבים, אך האמן שבו אינו מפסיק את להט יצירתו וחובר לעשיית “אמנות טהורה” כפי שמכנה ביאליק את העשייה האמנותית. את היצירה משווה המשורר ל-”אמנות המזינה את הרוח ולא רק את החושים בלבד, המרוממת ומעדנת אותו”. מים רבים שטפו את העולם מאז נכתבו דבריו של ביאליק על מושג האמנות. בעשייה רבת שנים, רוני ראובן “גונב” שעות של יצירה כאותם מים ניגרים ומצפין סימנים אשר חלקם תת הכרתיים, עבודותיו מהוות המשך ישיר לשפתו הציורית העשירה המזוהה עימו. מול עבודותיו קשה שלא לתהות על המסתורין ועל הרצון לפענח את כוונת האמן. הצורות האמורפיות, בצבעים כהים וקודרים, מצביעים על נפש מיוסרת או שמא זו דרגה של התעלות אשר תקווה בצידה . אין בציוריו קישורים לקולנוע “נואר”, את כליו הוא שואב מעולם דמיוני של ילד אשר הרחיק לנדוד לעולם מדומה של גלקסיות. בתחושתו הנבואית והלא מודעת חושף רוני ראובן את הכחול התמים, יש שיראו בציור דימויים פאליים, מערה אפילה או אשד מים. הציור שלו משאיר את הצופה תוהה לפשר העבודות הצופנות בתוכן סוד. בעולם הערכים הצורניים שלו חל שינוי משמעותי, מן הפיגורטיבי אל הסמי-אבסטרקט, מן הגלוי והמוכר אל הסמוי והמוצפן. ציוריו בתערוכות הקודמות נסמכו על המוכר והבנאלי בסביבת כל אדם, הבית. בתערוכה זו מפשיט רוני את המוכר מחיי היומיום ומתעלה לעולמות כמוסים אשר המפתח אליהם חבוי אצלו. הוא מכוון למקום שהציביליזציה לא חדרה אליו, מקום בו אין איש, מקום שבו משקיף האדם אליו, ובו לא יבוא. רוני ראובן, בן דור הביניים, בוגר המדרשה לאמנות, סלל את דרכו, בדרכו הייחודית לזרם המרכזי פנימי של עולם האמנות וזכה להכרה רחבה ביכולותיו כאמן בעל תפיסה והשקפה פלורליסטית.
אוצרת: טובה אוסמן
להמשך קריאה
|
