עמוד הבית דבר העורך מוזיאונים גלריות מידעונים תרומות
אנגלית

בוחרת לעוף / מיכל רוטמן לאור

שדה הציור של מיכל רוטמן לאור מלא בצבעים רב ססגוניים ועתירי פנים. בתערוכתה הנוכחית "בוחרת לעוף" בוחרת האמנית לעוף עם הרגש, עם החוויה עם התת- מודע שלה אל עבר משטח הבד. זה איננו רק כיסוי המשטח בפיגמנט או צורך בסיסי ביסוד חוויתי ישיר אלא התרסה כנגד העודפות האינטלקטואלית הנוכחת כל כך בתרבות החזותית וההתמסרות לטכנולוגיה ולהצפה החזותית של דימויי מסכים המציעים מגע סטרילי וסינתטי.
בכל עבודה ועבודה נמצא נקודת מוצא פיגורטיבית. נופי הארץ המשמשים כתבנית נוף מולדתה של מיכל, נופים מנטליים ונופי זיכרון המשליכים הלך רוח שמאחד את הדימויים המתקבצים בציורים. אלו מהווים התכוונות שאינה מודעת לעצמה ושיש בה מן הקמאיות והארכיטיפיות של כל מעשה פולחן – מעשה היצירה. השפה הציורית של קווים ושל צבע המתנועעים בקצביות ומטשטשים את ההבדלים בין הסימונים השונים – מובאים כל פעם מחדש לכדי עימות. הקוויות הרכה והגולשת של היישויות האורגניות מעומתת בסופו של דבר עם הקוויות הנוקשה והגיאומטרית (הרשומה במקרים רבים בעזרת סרגל) של מרכיבי החלל.
כמו רבים אחרים גם מיכל רוטמן לאור חשה גודש מן המציאות, היא חשה שאין עוד טעם לחשוף את הפוליטי, את היותנו נתונים לחסדי מערכות של כוח ושליטה. אין צורך לחזור ולעשות באמנות את מה שבכל מקום ברור לעין. אין הכרח לחזור באמנות על האקטיביזם שבמציאות, בכל שיטוט ברחוב היא חשה שהמציאות מעוררת וחזקה יותר מכל אמנות ביקורתית העוסקת בניתוח של מנגנוני כוח.
הציור יכול להיות פוליטי גם באופן אחר; טמונה בו הזמנה לפתח עבור המבט מסגרות דינמיות וכך לאפשר לצייר, ובעקבותיו לצופה, יצירה של אזוריי הידברות. הציור מכונן מרחב מקביל, אך מוחשי, שבו ניתן להיפגש, להחליף הגדרות, להתווכח ואפילו להסכים. הציור יכול ליישב ניגודים, לבנות סדרים ולאפשר לנו לחיות בשלום בעולם כאוטי.
מיכל רוטמן לאור מתבוננת במעשה הציור דרך פריזמות של מסורות העבר ודולה מתוכן שורה של מסרים חזותיים. הציור שלה מקרין בתכניו את הלך הרוח העכשווי החף מכל ניסיון להוכיח משהו, לטעון טענה או להטיל ספק. בהיותו שרוי במחוזות המבע האישי ונמנע מנקיטת עמדה נחרצת בנפתולי הדיאלקטיקה הפנים – ציורית.

אוצרת: ורדה שטיינלאוף
להמשך קריאה




כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות

סייבורג מחשבים - בניית אתרים