עמוד הבית דבר העורך מוזיאונים גלריות מידעונים תרומות  (לפי סעיף 46)

דבר אל העץ / רענן חרל"פ בגלריה העירונית כפר סבא

תערוכתו של רענן חרל"פ (יליד ירושלים, 1957) כוללת שבע קבוצות של עבודות שיצר מראשית המאה הנוכחית ועד היום. שש מהן עשוית מקרשי בניין ועץ לבוד, לעתים בתוספת צבע שמן ושעווה, ולצדן מוצגת קבוצת עבודות על נייר. היצירות אוטוביוגרפיות, והנרטיב האישי שלהן מהדהד, בעדינות ובשקט, את ילדות האמן בשכונת קרית היובל בירושלים דרך משחקי הילדים של התקופה והלימודים בבית ספר יסודי קדם־מקצועי, שבו למדו הבנים נגרות והבנות – תפירה. קבוצת הרישומים "משחקי ילדים" (2005) עדינה, וירטואוזית ונוגעת ללב. במשיחות מכחול חסכוניות ומרומזות מספר חרל"פ על המשחקים ששיחק בשכונה עם חבריו. כל משחק מזוהה על ידי תנועה אופיינית אחת, ורב הנסתר על הנגלה. בסדרה "המצביעים" (2003), המתמקדת בג'סטה של מי שרוצה להשתתף, לקחת חלק וגם להדגיש את ידיעותיו, מתואר בית הספר מנקודות מבטם של תלמיד ושל מורה גם יחד. בסדרה זו הופך הציור לפיסולי או הפסל לציורי. סדרת דמויות נוספת מ־2003 מוסיפה ומרחיבה את ההתנודדות בין דו־מימד לתלת־מימד באמצעות שימוש בצבע ובשעווה. הסדרה כוללת את בנות אליאנס, המתייחסת לכיתת אמו של האמן בבית ספר אליאנס לבנות, בסוף שנות ה־30; ילדי העולם, ממקומות שונים בתבל; וכן מתעמלת, חלילנית ומצביע, הניצבים על רצפת החלל, כאילו נסו מהלוח הדו־מימדי שהיו חלק ממנו. כפי שמציינת טלי תמיר, "העץ הישן, המשמר משהו מניחוחו של רהיט ישן, מעניק לעבודותיו של חרל"פ נופך מעט נוסטלגי. ואכן, גם כשהוא מטפל בדמויות ילדיו־שלו, ומעלה סצינות קבוצתיות מן השנים האחרונות, נותרת בעבודותיו של חרל"פ נימה של פעם, כאילו הילדות התמימה, אי־אז בירושלים של שנות השישים, דבקה בכל". (טלי תמיר, רענן חרל"פ: סלון-כיתה-מחסן, קטלוג תערוכה (רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2011), עמ' 11.) גם בשש ה"דלתות" (2006־2000) יוצרת נקודת המבט היסט. בכל אחת מהדלתות נכלל מה שניתן לראות עם פתיחתה – כיסא, מאוורר, שולחן – וכך, במקום שתשמש חיץ, הדלת הופכת למצע שהעצמים השונים מתלכדים עמו, עד שאין כל צורך לפתוח אותה. וכשהידית משנה את מקומה ותנוחתה, גם היא מאבדת את תפקידה. הסדרות "עלים" ו"בורות" נעשו השנה, וברובן טרם הוצגו. גם ב"בורות" יסודות פרספקטיביים מתעתעים, המביאים את הצופה לתהות אם הוא מביט בדו־מימד או תלת־מימד. ב"עלים", המתחילים בקטן וגדלים, בולטת המבניות האורגנית. השימוש בקרשי בניין עירומים, נטולי צבע, מוסיף עוצמה לאובייקטים משתי הסדרות. לבסוף, פריטי הסדרה "אבני היסוד של הנגרות" (2015) מורכבים משני משטחים המוצמדים זה לזה במִחבר שיניים ליצירת "מגן שולחן", כמותו למד חרל"פ להכין בבית הספר כדי להגן על שולחן הנגרות בעת עבודה עליו. זהו שיר אהבה לנגרות, על פרטיה הבסיסיים ביותר אוצרת: מאירה פרי־להמן . להמשך קריאה

כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות

סייבורג מחשבים - בניית אתרים