| |||||||||||||||
קול חזותי / בני דור שני ושלישי לשואה יוצרים אמנות בספריית האוניברסיטה תל אביב |
השואה העסיקה לא מעט אמנים, אוצרים ומוזיאונים. בעקבות השואה נוצרו דימויים שהפכו לנכסי צאן ברזל של האומה הישראלית. התיאורטיקן איש אסכולת פרנקפורט תיאודור אדורנו גרס בזמנו כי כתיבת שירה אחרי אושוויץ היא מעשה ברברי, אך הייתה זו אחת מהאמירות הבודדות שלו עליהן התחרט. כתיבת שירה, ציור ציור, פיסול פסל או צילום תמונה לאחר השואה הם בבחינת עדות להמשכיות החיים גם ולמרות השואה. תערוכה זו עוסקת בזיכרונות הדור השני והשלישי ובאופן בו זו השפיעה עליהם באופן ישיר או באופן עקיף. הדימויים שנבחרו לתערוכה זו אינם מייצגים בהכרח שואה, אך זו מרחפת מעל המוצגים והיא בבחינת נוכחת נעדרת, גלויה וסמויה בה בעת. נשאלת השאלה האם המוצגים הם ביטוי אותנטי למהלך של עיבוד הטראומה או שמא המדובר בייצוגים המבקשים לגרש את הכאב ולו לזמן מה. דומה כי התשובה לכך אינה חד משמעית ותלויה ברצונותיו/ה הסמויים והגלויים של כל אמן/ית כפי שנתן להתרשם מהיצירות המשתתפות. התערוכה מתייחסת אל מנעד הרגשות/ התובנות / הזיכרונות של הבנים / הבנות / הנכדים / הנכדות של מי שחוו את השואה על בשרם. חלק מהמוצגים אינם רומזים אפילו כי המדובר בתערוכה העוסקת, ולו בעקיפין, בשואה. אוצר הדימויים והאטריביוטים הוא מגוון ונסמך על מקורות השראה רבים שהשואה אינה בהכרח דומיננטית בהם. הכפילות ותחושת "היש" וה"אין" נוכחים בו זמנית בתערוכה ולעיתים דווקא ה"יש" מעיד על ה"אין" ו"האין" מעיד על היש. מטרת התערוכה היא להעמיד במרכז את בני הדור השני והשלישי במטרה להציף אירועים/ דימויים שחזרו והופיעו באיקונוגרפיה של כל אחד ואחת מהאמנים המשתתפים. משתתפים לפי סדר א', ב': אביבה אבן זהר, אדוארד אלמשי, אדי שרגא, ארנה ל. ברוק, גדליהו הורטיג, ורה ז'מוד ורטנוב, לייה דייגי, מילכה בנזימן, ציפי צגלה, רונית בינדר, ריבה רזין, שרית לילה האס. אוצרת: ד"ר אביבית אגם דאלי להמשך קריאה |
כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות |
סייבורג מחשבים - בניית אתרים |