עמוד הבית דבר העורך מוזיאונים גלריות מידעונים תרומות
אנגלית

חנה ברק אנגל / במוזיאון לאמנות בדניפרו, אוקראינה.

חנה ברק אנגל נמצאת בחיפוש מתמשך אחר נקודות השקה בין תרבויות ומיתולוגיות קדומות ובעיקר לקבלה במבט חילוני יחד עם תיאוריות אזוטריות כאלה ואחרות. השימוש המקורי של המושג מיוחס לאריסטו, הפילוסוף היווני, שחילק את הידע לשניים: ידע אקזוטרי (חיצוני), שהוא נחלת הכלל, וידע אזוטרי (פנימי), הידוע רק לאנשי סוד. השפה הציורית שפיתחה עם הזמן היא "הסמלה" של הדמות האנושית ובשפה דו ממדית. שטיחות בד הקנבס, דמויות מינימליסטיות, בהירות ומוארות על רקע צבעוניות עזה או חשוכה. קיום רוחני החומק מלכידה כתחליף לנוכחות פיזית.באחת הסדרות הבולטות של האמנית נפגוש בעץ הדעת שניתן לקריאה מילולית ובשפה העברית. על פי הקבלה נברא העולם מהמילה, מכאן קצרה הדרך אל "אדם וחווה" ועץ הדעת. הסמיוטיקה (שפה פורמאלית ומערכות סמלים) הרחיבה הרפתקאות, פנטזיה ואמונה ויצרה שפה ייחודית המלווה את האמנית עד היום.

אנתרופולוגיה כנושא מרכזי הובילו אותה לחקר תרבויות קדומות שעוסקות באדם בכל הזמנים, ובכל רובדי חייו . המוקד המרכזי של האנתרופולוגיה הוא התרבות, והיא יוצאת מתוך הנחה כי לאורך השנים, האדם, בכל מקום, פיתח יכולת לראות את העולם בצורה סמלית, ולעצב את עצמו, את החברה ואת העולם כולו, על פי יסודות הללו. הנחת היסוד של האמנית נעוצה בתחושה שהתרבות שלנו היום הינה המשכיות לתרבויות קדומות אשר היו כאן ונקטעו מסיבה לא מובנת. הסקרנות הבלתי ניתנת לשובע דוחפת אותה לחיפושים ולאיסוף פיסות מידע. היצירות שלה נובעות לעיתים קרובות מתוך קטעי מידע אשר הצליחה לעכל, לנתח ולהבין. לעיתים הציורים מתארים סיטואציות בהן התעמקה והצליחה להגיע לבהירות ההבנה והמעשה. המיתולוגיות הניבו הרבה עבודות, קסמי הסיפורים הכתובים לאנושות ולאלים הזמינו יצירתיות והתוצאות מגוונות ביותר - ציור "המינוטאור" של האמנית היא כימרה (הכלאה, או בן כלאיים) ראש פר וגוף אנושי חי בתוך המבוך הבלתי פתיר. המבוך כדואליות בין פרשנות האמנית למקור. האפשרות ״לקריאה״ אחרת של אותם תכנים משתלבת היטב עם יצירתה.
יצירותיה של חנה ברק אנגל לוקחות אותנו הרחק והעמק אל תרבויות קדומות ובהן הרהורים על כוחות ועל משמעות הדימויים בעבר ביחס להיום. בדרך הצמצום היא בונה תמצית סימבולית שוות-ערך לכוח האמונה. בקו מתאר מציירת האמנית דמויי אדם (לרוב דמות האישה) נטולת בשרניות. הדימויים לקוחים מדתות שונות, מתרבויות קדומות ומהחיים. הצמצום ליסודות העיקריים מעצימים את הכוח הסמלי לאיקונין בדומה לציפור והנשיקה של ברנקוזי ולרקדניות של מאטיס. מתקבלת תמונת דממה ובה צורות מוצקות וצורות שקופות המאשרות מחדש את שטיחות המישור כערך מודרניסטי וכערך סמיוטי המזוהה במעשה האמנות וכיסוד מקשר לעולמות קדומים המגלים חדות וריכוז של גורל.

דר. אנטון בידרמן
להמשך קריאה




כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות

סייבורג מחשבים - בניית אתרים