עמוד הבית דבר העורך מוזיאונים גלריות מידעונים תרומות  (לפי סעיף 46) צור קשר

אמיר קופמן / מרכז הכובד של האמת הצילומית – הצילום של אמיר קופמ

עינו הבוחנת של האמן, היא עין שחוקרת תופעות, מפענחת אותן ומפרשת. מוריס מרלו פונטי מנסח זאת בדרכו ואומר, שרק עינו וראייתו הייחודית והחד פעמית של האמן מאפשרות לו לראות את מה שנמצא גלוי בתוך הכפלים הסמויים של המציאות. הדיון אודות 'האמת הצילומית' ממשיך להתקיים בשיח האמנותי, ועדיין מהדהדת השאלה, האם תפקידו של הציור הוא לייצג, להעתיק ולחקות את המציאות. שאלה זו החריפה עם המצאת המצלמה, נשחקה ברבות השנים, ומשתנה, בעיקר כאשר הצילום עצמו כבר לא מבקש, לא מתיימר, ולא חותר להעתיק את המציאות ולשחזר את מה שקיים ונראה לעין. עינו של הצלם העומד מאחורי העדשה ומתבונן בתופעות, מתבוננת פנימה והחוצה בו זמנית. עינו של קופמן מתבוננת אל תוך הכפלים הסמויים של המציאות ומציגה פרשנות, החושפת את פניה המשתנות של המציאות. קופמן בדרכו מספר, בסדרת הצילומים, ובדרכו הצילומית על כך שהמציאות שאותה אנו רואים אינה חד משמעית, ואינה עובדה אחת בלבד. המציאות הופכת להיות מאגר עשיר של מראות, תובנות, צבעים וצורות. המציאות ממנה הוא שואב השראה הופכת להיות מציאות חדשה תחת עינו הבוחנת. עינו שיוצרת תוך כדי תשוקת המבט והרוח, חופרת, מערפלת, משנה ומעצבת. קופמן משתמש במצלמה ומצייר באמצעותה את המציאות עליה הוא מתבונן. מצייר לא על מנת להציג אמת צילומית אחת וחד משמעית, זו מציאות הפשט שמתגלה לעין כל רואה. קופמן, כפרשן מציאות וכפרשן חיים, משתמש דווקא במצלמה, כרוצה לומר, שהמיזוג הזה בין הטכנולוגיה שהמצלמה מציעה ובין עינו החודרת שלו, בין תנאים סביבתיים ובין האופן שבו הוא רואה את הדברים, חושפים לנו לא רק את פני השטח, אלא את שמתחת לפני השטח. פני השטח הם מקור ההשראה של קופמן אותם הוא מטשטש, מערפל, משנה את צבעם, והופך אותם ממקום אחד בעל זהות מוגדרת להיות 'כל מקום', ולמקום שאומר משהו על העולם ועל החיים. כמו למשל 'מרכז הכובד', 'צלילות גבוהה', 'נצח' , או 'בראשית'. מקום –נוף- אדם- וצורה, עוברים אצלו סינון והופכים להיות מטאפורה. דרך טכניקת הערפול מבקש קופמן לספר על 'צלילות גבוהה' וזאת על דרך ההיפוך. קופמן עוסק בתחום הקשור לחזות ולראייה, ומשתמש באמצעים טכנולוגיים אשר אמורים לשרת את הראייה. אמצעים אלה יכולים פוטנציאלית לחדד את הראייה, להדגיש נקודות, לקרב את הרחוק, ולהקפיא מקום -מצב –רגע. אלה הן האפשרויות המובנות מאליהן. קופמן אינו בוחר במובן מאליו, ובוחר בטכניקה זו ככלי שיבטא את החיבור שנוצר בין עולמו הפנימי והעולם החיצוני ברגע אחד של התבוננות. בעבודותיו אנו מבחינים בקשר המיוחד שמתקיים בין 'הסתכלות לראייה'. בשעה שהוא מסתכל על הקיים, הוא רואה, מפרש, מרחיב, משנה, מעצים וחושף עוד נתח מהדברים הגלויים הנושאים עמם גם את הסמוי מן העין. כתובת האתר של האמן - www.amir-artfilm.de ד"ר נורית צדרבוים להמשך קריאה

כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות

סייבורג מחשבים - בניית אתרים