עמוד הבית דבר העורך מוזיאונים גלריות מידעונים תרומות  (לפי סעיף 46)

זיכרון בלתי נדיף / מלינה גברעם בבית האמנים, תל אביב

מאות ציורים מיניאטוריים על גבי רדי מייד של ריבועי דיסקטים של מחשב מהווים את לב תערוכת היחיד של מלינה גברעם, בבית האמנים. בשנתיים האחרונות, מציירת מלינה על גבי עשרות דיסקטים בטכניקה מעורבת דיוקנאות וסצנות מחיי היום יום שסביבה. המדיום הזעיר ( 15x15ס"מ) לא מפחית מיכולתה של גברעם להעביר הלך רוח, ג'סטות ואפיוניהן של הדמויות והאינטראקציה ביניהן הממלאות את המצע הקטנטן. פעולת הציור של גברעם, אקספרסיבית וישירה, הצבעים מותכים על גבי המצע הקטן, העטוי כולו כתמי צבע, דמויות, התרחשויות שאינם מותירים לצופה מקום לנשימה. החללים הטעונים והדחוסים של מילנה מכנסים לתוכם, מחשבות, רגשות, כעסים ותגובותיה לנושאים בוערים עכשוויים. רבות מדמויותיה מתייחסות לאנשים הדחויים והמודרים בחברה, עובדים זרים, קשישים וילדים שגורלם לא שפר עליהם, האנשים השקופים. בתערוכה שורה של דיוקנאות אנושים, אנונימיים ואקספרסיביים, המשדרים כאב, זעקה ובדידות. לצידם דמויי בעלי חיים, נאיביים משהו, המצוירים במינימליסטיות המזכירה דרך ציורם של ילדים. עולם ההתרחשויות הקטנות, מצויר על גבי דיסקטים, אלו שלפני כשני עשורים היו הדרך השגורה להעברת מידע ושמירתו מהמחשב והעברתו למחשבים אחרים. הדיסקט, שעשוי היה מחומר פלסטי המצופה בשכבה של חומר הניתן למגנוט בדומה לסרט מגנטי עגול ושטוח, היווה בתחילת שנות ה-90, אמצעי שגור לאחסון ושמירת נתונים וגיבוי קבצים של מחשב. עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת – הפכו דיסקטים אלו ללא רלוונטיים, היכולת של היום לדחוס אינפורמציה על גבי פורמטים אחרים דחקה אותם מזמן והם הפכו לחפץ שאין בו צורך. גברעם, משתמשת בחומר זה כמצע שיש בו מן הסתם "חיים אחרים", אינפורמציה מוצפנת חסרת תועלת ולא ידועה לנו ומציירת על פני השטח סיטואציות בהן היא מקדדת את מחשבותיה, על הכאן ועכשיו. אוצרת: ורה פלפול להמשך קריאה

כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות

סייבורג מחשבים - בניית אתרים