עמוד הבית דבר העורך מוזיאונים גלריות מידעונים תרומות
אנגלית

בעקבות ברנקוזי

הגנים המוקדשים בטרגו ז׳ו ליצירותיו המונומטליות של ברנקוזי מעורר מחדש את ההתפעלות הבלתי נגמרת מיצירותיו. ברנקוזי נולד בכפר קטן בחבל ארץ זה השקט, אולי שקט מדי, המתפתח לאיטו, בקצב מקומי אותו לוקח לנו זמן רב למדי להפנים. לנו כישראלים אין אורחות חיים דומים כדי להשוות ולהטמיע סגנון החיים המיושן ובו בזמן תמים מעולם לא התקיים בארץ, או בכל אופן לא מאז קום המדינה. אורח החיים התזזיתי שלנו אינו מקנה לנו כלים להבנת אורח חיים שבו מקצועות עברים בירושה, שאת המזון מגדלים בחצר האחורית ושבו הזמן נע אחרת, קוצב עצמו לאיטו.

סיבת הביקור היתה הזמנה חוזרת להשתתף בסמפוזיון בינלאומי המתרחש בטרגו ז׳ו. זה היה סמפוזיון מס. 29 והלפני אחרון שהם מקיימים. מס. 30 מתוכנן להיות האחרון והוא אמור לארח כמאה אמנים אשר השתתפו במפגשים קודמים. מטרות המפגשים ה לבנות אוסף יצירות בינלאומי כדי להקים מוזיאון, וכפי שנאמר בטקס הפתיחה על ידי מר יון צפוי: מקווים שבמפגש הבא תהיינה בשורות בעניין התאריך המצופה להקמת המוזיאון.

בסמפוזיון השתתפו אמנים מרומניה כמובן, מבולגריה מסרביה מאיטליה ממולדובה וכמובן המשלחת הישראלית אשר היתה הגדולה ביותר עם שבעה נציגים: ליליאנה גלור ראש המשלחת, חדוה ורוני ראובן, ענת מיכאליס לוי, מאריוס גלור, גילה מילר ואנוכי. את הפרויקט ארגן והוציא לפועל מר תאודור דאדאלאו בעזרתה האדיבה של אליס דנסקו. עד היום השתתפו שנים עשר אמנים מישראל ביוזמה ברוכה זו מתוך הערכה ענקית לברנקוזי ויצירתו - כדי לבנות אוסף מתאים לפתיחת המוזיאון. הסימפוזיון החל בפנסיון פנורמה מהיפים ביותר ברומניה עם נוף פנורמי נדיר, סרג׳יו המארח במקום לקח אותנו לטיולים שונים באיזור עם הסברים מעמיקים על אנשי היערות - תושבי האזור, כל זאת במטרה להעניק לנו השראה בגוון מקומי וכמובן לשמח את לבנו. מאוחר יותר עברנו לפנסיון של ברנקוזי, כן, זו אינה טעות, הפנסיון שייך לאלמנתו של בן הדוד ונושא את שמו בגאווה. במקום זה הצטרפו אלינו אמנים נוספים וכולנו שקענו ביצירה מבורכת אשר הופרעה רק כדי לטייל למקומות קסומים ואו לשתות ולאכול…

לקראת פתיחת התערוכה עצמה חזרנו לטרגו ז׳ו ולהזדמנות נוספת ליהנות משולחן השתיקה הממוקם קרוב לנהר הז׳ו, להליכה אל עבר שער הנשיקה המופלא, וממנו והלאה דרך מרכז העיר, עוברים ליד הכנסיה אשר כבר תוכננה כשברנקוזי תיכנן ותרם את יצירותיו ובעיניו היתה חלק מהדרך אל העמוד האינסופי המוביל אל האינסוף ואו אל ההארה. ואם נתמצת שולחן השתיקה וההתכנסות - שער הנשיקה - כי הדרך היא אהבה ובסיומו של המסע האינסוף המחכה לנו. כן, יוצר גאוני.

ביום האחרון המשכנו, קבוצת הישראלים, לקריובה הנמצאת במרחק של כשעתיים נסיעה אל מוזיאון האמנות היפהפה שלהם הממוקם במבנה אשר היה כנראה בעבר ארמון חינני. שם יש להם אוצר קטן: שש יצירות של ברנקוזי. מודה ומתוודה שהתרגשנו: פגשנו שם גרסה מוקדמת של הנשיקה, גרסה פיגורטיבית מלאת פרטים והאפשרות להשוותה עם הגרסה המאוחרת של הנשיקה בטרגו ז׳ו - שער הנשיקה - סיפרה לנו על הדרך המאוד ארוכה אותה עבר האמן בין עיסוקו בנושא לראשונה לבין יצירותיו הסמי מופשטות בערוב ימיו. מידע ויזואלי זה הוא שכר מטיילים אוהבי אמנות אשר גם ממרחק של שנים רבות יכולים להעריך את גדולתו של יוצר יוצא דופן.

חנה ברק אנגל
להמשך קריאה




כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות

סייבורג מחשבים - בניית אתרים