בבסיס המיצב של מיכה אולמן (נ’ 1939) יש שרטוט של תוכנית הקרקע של בית האמן, הממוקם לא רחוק מהמוזיאון, בסמוך לגבול שבין רמת השרון להרצליה. זהו בית דו-משפחתי צמוד-קרקע מהסוג המזוהה, בצניעותו הפונקציונלית, עם מודל בנייה טיפוסי שרווח באזור החל בסוף שנות הארבעים של המאה העשרים. היום נמצא המתחם בתהליכי פיתוח ובנייה מואצים. מגדלי דירות חדשים מקיפים בתים ותיקים אחרונים, שיפונו בקרוב בהתאם לתוכנית הפיתוח החדשה. אולמן העתיק את תוכנית הבית לרצפת האולם תוך התאמתה לחלל המוזיאלי, ואז ערם תלוליות רציפות של חול חמרה אדומה העוקבות אחר קווי המתאר שלה. בנוסף לקווי המתאר החיצוניים, סימן אולמן גם את “איבריו הפנימיים” של בית המשפחה ושל בית השכנים הצמוד לו. כך, נוכל לזהות כלי אוכל הערוכים לקראת סעודה על השולחן במטבח, מיטה בחדר השינה, רשת מכסה של פתח ניקוז, ואת החלל הפנימי של אסלה – כל אלה מעוצבים בחול באמצעות שבלונות, בעזרת מטאטא, משפכים וכלי עבודה מאולתרים נוספים, שגיבש אולמן במהלך השנים כחלק מדרך עבודתו הייחודית, השומרת על קנה מידה אנושי. להמשך קריאה
|
