אמיר משלבת בעבודתה אהבה למקום, אהבה למקור, אהבה למסורות ואהבת היצירה. ציוריה נובעים מתוך הצורך לשמר, לזכור, להזכיר ולפרש. נקודת המוצא שלה היא מקומות שונים בארץ, פינות המשלבות טבע ואורבניות. את אלה היא מנציחה - מקפיאה בצילום, ולאחר מכן נשענת על 'סקיצת הצילום' כמקור ליצירתה שלה המציגה את העולם הפרשני שלה. בציוריה משלבת אמיר מסורות ציור קלאסיות שבהם יש הקפדה על התבוננות תוך דיאלוג עם המציאות, סוג של ייצוג המציאות, יחד עם עבודות מכחול הנשענות על ציור האקוורל הסיני. משהו שיושב על קו התפר שבין נאמנות למציאות ובין יצירת אווירה, משהו שמייצר שיח בין רציונליזם ורוח, ואולי גם בין שכל לרגש. להמשך קריאה
|
