במרכז תערוכתה של איריס נשר הקרנה של תצלומים המתעדים את בנה, ארי נשר, במוזיאונים או במוקדי משיכה לשוחרי אמנות ברחבי העולם. נקודת המוצא לסדרת תצלומים זו היא תצלום של ארי הילד, כשהיה עדיין בן שש, בעת ביקור משפחתי במוזיאון ישראל, ירושלים. בעקבות אותו תצלום ראשון, התגבשה במשך השנים ¬– בהדרגה, ותוך כדי שיחות בין האם ובנה על בימוי והעמדה – סדרת תצלומים שצולמה במהלך ביקורים משפחתיים נוספים במוזיאונים או באתרי תצוגה כנסייתיים. התצלום האחרון בסדרה צולם מעט לפני מותו הטרגי של ארי, בגיל שבע-עשרה, בתאונת דרכים. את הסדרה חותמים דיוקנאות עצמיים של נשר עצמה.
המוזיאון הקלאסי מציג, משמר וחוקר את התרבות החומרית האנושית השמורה באוספיו, והמרחב האדריכלי המוקפד שלו הוא עצמו יצירה תרבותית, המעלה בחזקה את הפונקציה שלו כקפסולת זמן סימולטנית. המוזיאון המתפקד במידה רבה כמאוזוליאום וכארכיון – מקום של שימור והנצחה המאפשר לנו לחזור אחורה בזמן ולשהות בו כמרחב ביניים שהופקע לרגע מזמן הווה.
אוצרת: איה לוריא
להמשך קריאה
|
