עמוד הבית דבר העורך מוזיאונים גלריות מידעונים תרומות
אנגלית

דרך איפה אני מגיע / ציבי גבע במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

ציבי גבע מציג מיצב גדול-ממדים הכולל שלושה גופי עבודה, שיוצרים יחדיו רצף בין ציור לאובייקט פיסולי ומרכיבים חלל מנטלי שלם. כל האלמנטים מתבססים על האינדקס החזותי והחומרי שגיבש גבע לאורך חמישה עשורים של יצירה: ציורי כאפיה, בלטות, סורגים, תריסים, קירות הבנויים מאבן טבעית, צמיגי מכוניות, כתובות גרפיטי מרוססות ועוד. בעבודתו של גבע, הקולאז' הוא מתודה וערך. הוא משקף גישה רב-שכבתית וסימולטנית, המשלבת בין הסדר הפורמלי של החומר (איכויותיה המופשטות של הצורה במרחב) לסדר התרבותי, וכך מעלה רבדים מרובים הקשורים לתולדות האמנות, לחיים בארץ, לתרבויות מזרח ומערב, לפוליטיקה, לחברה ולביוגרפיה האישית של האמן. עבודתו של גבע מרבה להתייחס ל"אדריכלות ורנקולרית" – כלומר, ארכיטקטורה ללא ארכיטקטים, הצומחת במשך מאות שנים במקום מסוים, מתוך חומרי המקום וצרכיו האקלימיים והתרבותיים. הוא מספר: "גדלתי כבן לארכיטקט מודרניסט, אסתטיקן קפדן שפעל במסורת הבאוהאוס. הרבה שנים לא הייתי מודע למה שזה חולל בתוכי. היום אני מבין, ומבקש לחקור בדיוק את כל מה שאבא שנא, דחה על הסף, נלחם בו: אי השלמות, האלתור האסתטי והתרבותי, האקלקטיקה, הכאוס הפוליטי והחברתי. היום, אני נמשך לעודפות המושלכת לאחור כשארית, כפסולת, או כממצאים אנתרופולוגיים, ופועל בתוכה".

אוצרת: איה לוריא להמשך קריאה




כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות

סייבורג מחשבים - בניית אתרים