עמוד הבית דבר העורך מוזיאונים גלריות מידעונים תרומות

אירית ביבר / "הקפאה של רגע מהחיים... "

בין שאר דבריה אומרת ביבר , בראיון שקיימה עם ד"ר נגה רוזנפרב " אני לא מפסלת סדרות – הפיסול שלי הוא אקלקטי, כלומר אני משלבת יחדיו תרבויות שונות וסגנונות שונים עם דמיון והומור או הקפאה של רגע מהחיים. בשנים האחרונות אני נמשכת גם לפיסול אבסטרקטי". שלושת העבודות המוצגות כאן, מאמתות את מילותיה על הגלוי ועל הסמוי שבהם. אלה הם פסלים שיש בהם ממן ההפשטה, לצד דמיון עשיר שמתפתל בצבע ובצורה אל תוך החלל, ובדרך מרמז על צורה כל שהיא שרגליה נטועות ברמז מן המציאות וראשה ניצב על גבול הפנטסיה הן של היוצרת והן של הצופה. האקלקטי שעליו מדברת היוצרת, מתבטא כנראה בריבוי הסגנונות, החומרים והטכניקות בהם היא עוסקת לאורך השנים, אך גם ברמזים התרבותיים והתוכניים העולים מתוך היצירות, שפונות לכיוון שונה וחדש, מרמזת היוצרת לדקורציה מחד, לחומריות מאידך, לדמיון פנטסיה ולצורניות מוגדרת. ותוך כדי עבודת הפיסול אשר כלשונה יש בה 'הקפאה של רגע מהחיים', תר הצופה אחר אותו רגע עלום, אותו היוצרת משאירה פתוח לפענוח. שכן, הרגע הסובייקטיבי שלה כיוצרת, זה שהוקפא, אינו חייב להיות בהכרח הרגע העולה בראשו של הצופה. מה שמשאיר את העבודה פתוחה לפרשנות, ומרחיב את העניין והסקרנות בה. ושם על הגבול, בין הריאלי והפנטסטי, בין צורה מוגדרת והפשטתה, ניתן לזהות רמזים לחווה – התפוח- הנחש, מחד , וליצורים דמיוניים (או חייזריים) מאידך. הפיסול של אירית, מדבר בחומר, בצורה, בהפשטה, בצבע, ובסיפור שאותו יכול הצופה לרקום לעצמו, בהשראת מראה העיניים. נקודת המוצא של ביבר, לרוב, היא סיפור שמנחה אותה ומשמש לה מקור והשראה "לרוב הפסלים שאני מפסלת יש סיפור מאחוריהם". משם היא יוצאת לדרך הפיסול, בוראת ויולדת את "היצור" החדש, כאשר הסיפור, כאמור, נותר מאחור. הוא היה הרוח הדוחפת למעשה היצירה, נבלע אל תוך הפסל ומאפשר קריאה רחבה, שבה כל קורא וצופה, מוזמן לחבר את הסיפור שלו, או להתמזג ביודעים ושלא ביודעים עם ה "סיפור המקורי". בסופו של עניין, הפסלים של ביבר הם 'סיפור חזותי' – המספר את דבריו בנראות, ולעתים נראה שאפילו די בכך. 'הצפרדע' אשר ראשיתה בחימר והמשכה ביציקות (ברונזה ופולימר) מייצגת את היוצרת, כדבריה, ואת המצב המדידטיבי בו היא נמצאת כאשר היא עוסקת בפיסול. מעניין שהיוצרת בחרה דווקא 'בצפרדע' הקפצנית מטבעה, להיות זו היושבת במנוחה, שוקעת לתוך עולם רוחני של הרהור פנימי. למדנו שהוויה והחיים מורכבים מסתירות, ואלה יכולות להיות מקור לצמיחה על משקל 'צפרדע' שיכולה להיות 'נסיך'. ד"ר נורית צדרבוים להמשך קריאה

כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות

סייבורג מחשבים - בניית אתרים