| |||||||||||||||
"דרך חיפה" / לכבוד יובל ה-70 למוזיאון חיפה לאמנות |
מוזיאון חיפה לאמנות חוגג שבעים להיווסדו. לכבוד ציון הדרך המשמעותי, תיפתח ב-17 ביוני ״דרך חיפה״ – תערוכת ענק המתפרשת על כל רחבי המוזיאון, הבוחנת את האוסף העשיר והייחודי של מוזיאון חיפה לאמנות, שנאסף במשך 70 שנות עשייה אמנותית ענפה. התערוכה מבקשת לפענח את זהותו של מוזיאון חיפה לאמנות באמצעות בחינה של אוספיו, ועל יסוד זה מציבה יעדים חדשים עבור המוזיאון למימוש בעתיד. בתווך הזמן המיידי, התערוכה מבקשת לקחת חלק בריפוי הפצעים החברתיים בישראל בכלל, ובחיפה בפרט, שעומקם נחשף לאחרונה בקונפליקטים בין-קהילתיים, ולהציע קריאה של תולדות האמנות בישראל באופן שמכיל קולות שונים. מוזיאון חיפה לאמנות נוסד ב-1951, והוא בין המוזיאונים הראשונים שהוקמו בארץ. התערוכה "דרך חיפה" מציגה את זהותו הייחודית של המוזיאון על ידי סקירה של יצירות המופת שבאוספיו, מתוך הכרה שאוסף מוזיאלי הוא שקובע את הצופן הגנטי של המוזיאון, וכל יצירה חדשה המתקבלת במחסניו למשמורת מתלווה אל קודמותיה בעיצוב זהותו. באוסף מוזיאון חיפה לאמנות כ-8,000 יצירות, ובו מיוצגים מחשובי אמני ואמניות ישראל. התערוכה מזמנת למבקרים הזדמנות לפגוש יצירות קאנוניות שעיצבו את פניה של האמנות המקומית. תצוגת האוסף מאפשרת מבט חדש על האמנות בישראל, והתערוכה מציעה קריאה אלטרנטיבית של תולדות היצירה המקומית. התערוכה סוקרת את תולדות האמנות בישראל משנות החמישים ואילך מפרספקטיבה חיפאית. לאורכה מושם דגש על אמניות ואמנים מרכזיים מחיפה ומהצפון, ביניהם מיכאל גרוס, בתיה גרוסברד, חנה לוי וגרשון קניספל – דמויות מכוננות בתולדות היצירה באזור, המיוצגות באוסף בגופי עבודה משמעותיים. הטופוגרפיה של חיפה באה לידי ביטוי בתערוכה המתפרשת על שתי קומות המוזיאון, ומציעה שתי נקודות מבט על האמנות בישראל. הקומה העליונה משקיפה על סביבתה ממרחק, כמביטה ממרומי הכרמל, ולעיניה נגלים נופים טבעיים, חקלאיים ועירוניים בדרגות שונות של הפשטה. ואילו בקומה התחתונה נקודת המבט היא בתקריב, והיא עוסקת באדם ובמפגשו עם הזולת, שבאופן בלתי נמנע מציף סוגיות חברתיות ופוליטיות המגיבות לסביבתו המיידית של המוזיאון – שכונות הדר הכרמל, ואדי-ניסנאס וּואדי-סאליב. שתי נקודות מבט אלה מתמצתות אוסף מיוחד במינו, שמציף סוגיות הקשורות למקום: העיר חיפה, על מורכבויותיה ופלאותיה. שנת ה-70 היא גם הזדמנות להסתכלות פנימה, ולחשיבה מחודשת על העתיד של המוזיאון. ד"ר קובי בן מאיר, האוצר הראשי שנכנס לתפקידו בינואר 2021, בחר בשני יעדים מרכזיים לשנים הבאות, לאחר שבחן היטב את האוסף. הראשון, השלמת פערים באיסוף ובייצוג של אמנים פלסטינים ותיקים מאזור הצפון; אופיה של חיפה – עיר מעורבת בה מסורת ארוכה של דו-קיום – מחייבת הכללה של אמנים אלו. המוזיאון שמח לבשר כי לרגל חגיגות ה-70, תרם עבד עאבדי – אמן חיפאי פורץ דרך – את העבודה שלו פועלים (1962) למוזיאון. היעד השני הוא חיזוק מעמדו של מוזיאון חיפה לאמנות כמרכז תרבות שמחולל שיח ויצירה, והידוק קשריו עם קהילת האמנים של העיר. "דרך חיפה" מצביעה על היעדים הללו על ידי שילוב של יצירות שהתקבלו בהשאלה מאמנים ערבים ויהודים בתוך התצוגה של האוסף, שאילות שמסמנות את בעלי הברית והשותפים הטבעיים של המוזיאון: קהילת האמנות המקומית. מוזיאון חיפה לאמנות מאמין כי לאמנות כח לחולל דיון ציבורי, והתערוכה רצופה מפגשים בין יצירות שמובילים לשיח חשוף ואותנטי בתוך החברה הישראלית. לדוגמא, בגלריה אחת ניצבים זה ביחס זה התצלום האיקוני של דוד עדיקא יופי (מירי בוהדנה) שמתאר יופי מזרחי שאינו מתיישר לפי אידיאל היופי המערבי, ציורו העוצמתי של עבד עאבדי פליטים ממתינים לשיבה, ויצירת המופת לשכת העבודה של גרשון קניספל המתארת פועלים ערביים ויהודים מזרחיים עומדים בתור ללשכת העבודה בשותפות גורל חוצת מגזרים. התבוננות בשלוש עבודות אלו יחד מעלה שאלות על שותפות ערבית ויהודית-מזרחית בישראל. במובן זה, התערוכה מתבוננת אל עבר היום שאחרי האלימות הבין-קהילתית שהתפרצה במאי האחרון, ומבקשת לקחת חלק בריפוי הפצעים של החברה הישראלית, על ידי הדהוד של הקולות הרבים בישראל. חיפה היא עיר שתמיד הצטיינה בשותפות ערבית-יהודית, ומוזיאון חיפה לאמנות לוקח על עצמו כמשימה להיות המוביל של העמקת השותפות הזאת והגדלת מרחב השיח. אוצר: קובי בן-מאיר, אוצר ראשי מוזיאון חיפה לאמנות להמשך קריאה |
כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות |
סייבורג מחשבים - בניית אתרים |