עמוד הבית דבר העורך מוזיאונים גלריות מידעונים תרומות  (לפי סעיף 46) צור קשר
אנגלית

היסטוריה של יופי / חדרי המיניאטורות של הלנה רובינשטיין במוזיאון תל אביב

לכבוד שנת ה-90 למוזיאון תל אביב לאמנות - 17 חדרי המיניאטורות הייחודיים והמרהיבים של מייסדת אימפריית היופי הלנה רובינשטיין (1870–1965), קמים לתחייה ולתצוגה מחודשת בעיצוב מקומי עכשווי המותאם לקטנים ולגדולים כאחד, לאחר שימור נרחב ויסודי של 4 שנים
החדרים, שהוצגו לראשונה בסלון ביתה של האספנית ב־1935 המשיכו מסורת של בתי מיניאטורות שהופיעו לראשונה בגרמניה ובהולנד במאה ה -17 ונועדו להקסים ולהדהים את הצופה.
המבקרים בחדרי המיניאטורות מוזמנים לפסוע ברחוב תל אביבי טיפוסי ולהביט מבעד לחלונות בנייניו אל קפסולות זמן זעירות ומרתקות החושפות מגוון חדרים גדושי פריטים שסגנונם נע בין המאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-20. אפשר להציץ אל סלון ויקטוריאני מהמאה ה-19, לבחון מטבח אוסטרי כפרי מאותה תקופה, לבלוש אחר חפצים מבית ממכר עתיקות אנגלי לפני כמאה ושמונים שנה, או לדמיין את חייו של צייר בוהמיין במונמרטר בפריז בתחילת המאה ה-20.
בספרה האוטוביוגרפי חיי למען היופי, כתבה הגב' רובינשטיין: "מומחים ומבקרי אמנות מארצות רבות באו לראות את החדרים המיניאטוריים שאספתי, אבל אני חושבת שיותר מכול נהניתי להראותם לילדים".
הלנה רובינשטיין אספה במהלך חייה עשרות אלפי חפצים מיניאטוריים. ברשותה היו עשרות חדרים מרהיבים שהוצגו בבתיה ובסלוני היופי שלה בניו יורק ובפריז, והמבקרים בהם התפעמו מפלא העולמות הממוזערים. החל מחדר אוכל בתקופת הבארוק הספרדי דרך סלון רוקוקו צרפתי מאמצע המאה ה-18, חדר אנגלי ויקטוריאני מהמאה -19 וכלה בסטודיו פריזאי של אמן במאה ה-20. מכל אוצרות האמנות שאספה "המדאם", היו חדרי המיניאטורות חביבים עליה במיוחד. אהבתה של רובינשטיין לחדרים מיניאטוריים החלה עוד בילדותה בפולין. היא זוקפת את החשיפה הראשונה אליהן לזכות סטאשק, הגנן בבית סבא וסבתא, שגילף ריהוט מעץ לבית בובות עבור הלנה ואחיותיה בעת ביקורן שם.
בתי מיניאטורות (הידועים גם בשמות: Cabinet houses, Dollhouses, Baby houses שימשו כסמל סטטוס של בעליהם. מקורם ב"חדרי הפלאות" ההיסטוריים שהציגו אוצרות נדירים לעיני אורחי הפטרון. לבתי המיניאטורות היה גם תפקיד חינוכי בהוראה של ניהול משק הבית לנשים באמצעות הדגם החזותי של הבית האידיאלי. במרוצת השנים נהיו חדרי המיניאטורות לתחביב נפוץ של נשות המעמד הגבוה, ורק במאה ה-20, לאחר תמורות חברתיות וכלכליות, התבססו בתי בובות כצעצועים המיועדים למשחק ילדים. החדרים שלפנינו מעוצבים בקפידה תוך דייקנות בפרטים, גודש ועושר חומרי הכולל בין היתר: שנהב, אם הפנינה, כסף, בדולח, מהגוני, בדיל ומשי. מאפיינים אלו ניכרים במלוא עוצמתם בשחזורים של חפצים כגון הנברשת בחדר האוכל הוויקטוריאני, הכיריים במטבח האוסטרי, פסנתר הכנף בסטודיו במונמרטר, ותיבת האוצר בבית ממכר העתיקות הלונדוני. החדרים המגוונים משייטים בין תקופות היסטוריות שונות ובין שפע סגנונות שתאמו את אופייה הססגוני של האספנית. הם נתרמו לאוסף המוזיאון מתוך עיזבונה, הוצבו מ־1968 בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת־זמננו , ולאחר מכן הועברו לתצוגת קבע בבניין הראשי של המוזיאון.

אוצרת: גלית לנדאו אפשטיין
להמשך קריאה




כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות

סייבורג מחשבים - בניית אתרים