| |||||||||||||||
אורס פישר במוזיאון תל אביב לאמנות |
אורס פישר (Urs Fischer) נולד ב-1973, ציריך שוויץ, חי ויוצר בלוס אנג'לס וניו יורק, הוא מהאמנים הבולטים הפועלים כיום - גוף העבודה שיצר מאז שנות ה-90 מסחרר בהיקפו ובגיוונו והיה לנוכחות משמעותית בנוף האמנות הבינלאומי. פישר עובד בפיסול, ציור, צילום ויוצר מיצבים גדולי ממדים, כשכל עבודה היא בגדר הרפתקה חומרית והתנסות בקנה מידה ובחלל. PLAY המוצג לראשונה בחלל מוזיאלי, הוא לכאורה מיצב בינה מלאכותית חדשני ופשוט לכאורה - תשעה כיסאות משרדיים צבעוניים נעים בחופשיות בגלריה, מגיבים לקהל ו"מתקשרים" עם המבקרים. הפיסול והתנהגות הצופים בחלל, חוברים למכלול מפתיע של כוריאוגרפיה אנושית. עם כניסתם של מבקרים לגלריה, הכיסאות מגיבים – אחד יכול "לרוץ" לעברנו, אחר "ייבהל", יסתובב ויסתתר בפינה, ואילו כסאות אחרים יראו כמתגודדים בקבוצה ו"מתעלמים" מנוכחותנו. עם כל תנועה של הקהל, בחלל הגלריה ההתנהגות של הכיסאות נעשית עשירה יותר ובלתי צפויה. המיצב PLAY הוא שיא בעשייתו של פישר – טכנולוגית, מושגית ואפילו רגשית. כל כיסא כולל אלפי רכיבים אלקטרונים בתוכו, ובחודשים ארוכים של עבודה תוכנת עם אלגוריתם המעניק לו אופי – ביישן, חברותי, יהיר, פחדן. באמצעות סוללות ייחודיות המאפשרות את תנועתם העצמאית של הכיסאות, ותקשורת עם רשת של חיישנים ומצלמות שהותקנה בגלריה, נוצרת אינטראקציה מצחיקה ובאופן משונה אנושית מאוד בין המבקרים לבין הכיסאות. עם כושר המצאה ודמיון משחקי פישר עוסק בכמה מהשאלות שמטילות צל על תקופתנו ומרחפות מעל זמננו: מה עתידם של יחסים אנושיים בעולם הנשלט על ידי בינה מלאכותית? האם לחפץ דומם יכולה להיות אישיות? והאם ניתן להחליף בני אדם במכונות? בחללים הסמוכים מוצגות עבודות מפתח נוספות: באחד ניצב פרנצ'סקו, מפסלי הנרות המונומנטאליים של פישר שמתכלה במהלך התערוכה. הפסל בדמותו של פרנצ'סקו בונאמי, אוצר איטלקי ידוע וחברו של האמן, ניצב מעל מקרר פתוח למחצה. הפסל נוצק בשעווה עם פתיל בוער בראשו שמודלק מידי יום, ובהדרגה נמס ככל שהתערוכה נמשכת. מתוך היכרות מעמיקה עם המסורת הארוכה של פיסול מונומנטאלי שמנציח גדולי אומה וענקי רוח, פישר מתאר את פרנצ'סקו שקוע כל כולו בנייד שלו. הבעת פניו מעידה בו זמנית על ריכוז והיסח דעת ותנוחתו כמו מגלמת את התנוחה של זמננו. הצירוף המפתיע והמוזר בין פרנצ'סקו לבין מקרר – כתחליף לבסיס השיש המסורתי לפיסול - מהדהד את המתח בין חם לקר, טריות המוצרים במקרר מול ארעיות דמות האדם הנמסה, בת החלוף. סדרה נוספת בתערוכה היא של אובייקטים לא חשובים ויומיומיים – דוגמת מטקת פינג פונג, מחשבון, גבעול אספרגוס – הנדמים כ"לכודים" בפסלי קוביות. על ידי ההגדלה שלהם, פישר גורם לנו להבחין בהם, לחשוב עליהם ועל הקשרים ביניהם: ההדפסה של דימוי צילומי ברזולוציה גבוהה על גבי מצע משקף שנעלם כמעט לחלוטין הופכת את החפצים להיפר-ריאליסטים ואל-חומריים בו זמנית, והופכת אותנו מודעים בחריפות להיותנו רואים. מופעים פיסוליים אלה מגלים את העיסוק המתמשך של פישר ביחסים ובאינטראקציות שלנו עם חפצים ובתגובות שהם מעוררים בנו. אוצרת: מירה לפידות עוזר לאוצרת: עמית שמאע להמשך קריאה |
כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות |
סייבורג מחשבים - בניית אתרים |