עמוד הבית דבר העורך מוזיאונים גלריות מידעונים תרומות  (לפי סעיף 46)

סשה אוקון בגלריה העירונית לאמנות בראשון לציון

(מוקדש לשוק מחנה יהודה) אוקון הוא צייר עכשווי הפועל כאן ומכאן. עבודתו מושפעת מהישראלי, מהאור המקומי, מהחיים בירושלים, אבל בה במידה הוא אוחז, מחבק ומטמיע בציוריו אנך של יצירה ששורשיה נטועים בתנ"ך, המשכם ביוון ורומא העתיקות, באמנות ימי ביניימית, ברנסנס איטלקי, ביהדות אירופה, כמו גם בתרבות המערב : בספרות, בפסיכולוגיה ובפילוסופיה. הרעיונות הנטועים בבסיס העבודות הם קוקטייל ייחודי, מובהק ומובחן 'אוקוני' במהותו. באמצעות ציור בטכניקה מסורתית 'גבוהה' ( ציור בצבעי שמן על עץ ), הוא מצליח 'להרים' את היומיומי אל הנשגב ולעיתים פועל באופן הפוך: 'מוריד' את הנשגב אל הארץ. העבודה נעה במרחב מיוחד, רווי הומור ומתוך מודעות לאבסורדיות החיים, מרחב בין קודש לחול. שהייה במחיצת הציורים של סשה, כמוה כשתיית שיכר אלים מעורבב בעראק מקומי. קומי וטרגי, נשגב ונמוך עושים יד אחת. שוק מחנה יהודה החל להתגבש אט בשלהי התקופה העות'מאנית בסוף המאה ה-19, כאשר פלאחים ערבים, החלו להביא את תוצרתם החקלאית למכירה בדרך יפו, סמוך לשכונת 'מחנה יהודה'. ב-20 שנים האחרונות הפך השוק אשר נודע בצבעוניותו הרבה, לאחד מאזורי הבילוי המרכזיים בירושלים, ולצד הדוכנים הוותיקים הוקמו בו מסעדות, בתי קפה ופאבים רבים שפועלים עד שעות הלילה המאוחרות. השוק המפורסם שינה פניו, מה שאפשר לסשה מסע ציורי שתוצאותיו הייחודיות והמורכבות מוצגות בתערוכה. סדרת העבודות 'מקדש את החיים' (מוקדש לשוק מחנה יהודה) העסיקה את סשה במשך השנתיים וחצי האחרונות. סדרה יוצאת דופן במלאותה, חיוניותה, רבדיה, כמו גם בהשפעתה המתמשכת והמתפענחת אט אצל הצופה. 12 ציורים צבעוניים, אחידים מבחינת הצורה: ציורי שמן על עץ שרוחבם אחיד והם עשויים שכבות מריחה של צבעי שמן, מאפיינים את טכניקת הציור של סשה ומהדהדים ציור קלאסי, מסורת ואירופה. הפורמטים הקבועים מאזכרים בצורתם את ארונות הקודש בתוך בתי הכנסת (בה בעת צורת הטריפטיך נשענת גם על פורמט הטריפטיך הכנסייתי). במקום ספרי תורה, כל אחד מהציורים מוקדש לדוכן אחר בשוק. אוקון מביא את הדמויות הבדויות אל תוך הדוכן, הומאז' לשוק של פעם, לחנויות הייחודיות שגדשו אותו, תוך שהוא מנהל דיאלוג סמוי עם תרבות ועם סיפורים תנכ"יים אותם הוא הופך לסצנות מצוירות. לכל ציור כותרת-על המכוונת לשם כביכול של הדוכן ובתחתיתו של כל ציור מופיע דלפק. הצופה מתבונן בציור כאילו עמד מחוץ לדוכן בשוק. בה בעת דוכני השוק המצויר הם אספקלריה לעולם שמחוצה לו, נטענים ממחוזות אחרים מן התנ"ך ועד היום. לאוקון יכולת לתאר נסיבות תיאטרליות בהן גלומה הצהרה מרשימה על הארצי ועל הפילוסופי. גם כשהסיטואציות המתוארות יכולות להיות חלק מהחיים של כולנו, הוא מכוון אל העולם שמעבר לנגלה. פשטות האירוע המצויר, מסתירה רעיונות החבויים בניואנסים, כמו גם באמצעות קשר להיסטוריה יהודית, לתנ"ך ולהיסטוריה של האמנות ולתרבות. אוקון שואף לחשוף קשרים שמעלים את נסיבות החיים היומיומיים לספירות נצחיות, כמו גם ההבנה שהיופי נמצא בכל דבר ולאו דווקא בהגדרות אסתטיות קונבנציונאליות ושהחיים מציעים אינסוף נקודות מבט. באופן זה ומבלי משים נעשית חתירה תחת ציפיותיו של הצופה, ערעור הנמצא בנשמת עבודתו הייחודית. לצד הציורים הגדולים, מוצגים בתערוכה מספר רישומים בעיפרון על נייר – שהם חלק מעבודת ההכנה לקראת כל ציור. כמו כן נבחרו לתערוכה צילומים קטנים מטופלים המאירים חלק מתהליך המחקר לקראת כל ציור , תהליך המשתנה לקבלת אופיו הסופי . קרדיט לצילום עבודות: שי בן אפריים. אוצרות: אפי גן, קרן ויסהוז להמשך קריאה

כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות

סייבורג מחשבים - בניית אתרים