| |||||||||||||||
אמיר תומשוב בגלריה ליטבק |
במרחב שנפרש בין הרס, לזיכרון ולמקום, אמיר תומשוב אוסף שאריות. חפצים נטושים, תמונות ישנות ופסולת הופכים לעדות חומרית לתהליכים חברתיים ופוליטיים – למה שהיה ולמה שעוד עשוי לקרות. בתערוכה שאריות של עתיד אבוד, תומשוב מציג מספר סדרות היוצרות מעין אינדקס של עתיד דיסטופי: ממד האסון בעבודותיו נתפס כתהליך מחזורי, שמשתקף בבניינים ובאתרים שעברו שינויים דרמטיים בעקבות פעולות הרס ובנייה. סגנונו האסתטי, המאופיין ברישום ריאליסטי חד ומדויק, מציע מבט ביקורתי על המחירים הכרוכים בגלובליזציה, ג'נטריפיקציה ומשבר האקלים, דרך עדשה אדריכלית. גוף העבודות של תומשוב סדרתי באופיו, כאשר הסדרות מלוות אותו לאורך שנים ומדי שנה מתווספות אליהן עבודות חדשות. בתערוכה זו מוצגות יצירות מתוך חמש סדרות, ביניהן שתי סדרות חדשות המתאפיינות באסתטיקה שונה ומתרחקות מהמראה הקליני, האדריכלי והמוקפד המזוהה עימו. שני צירים רעיוניים חוצים את התערוכה: השימוש במצעי ציור מן המוכן – חומרים בעלי מטען, אופי והיסטוריה משלהם; והשימוש בדימויים גנריים שמקורם ברשתות חברתיות כמו אינסטגרם ופינטרסט, תמונות ממאגרי דימויים וציורים שיוצרו בסין. בסדרה נשכח בשנית (“Reforgotten”) מתערב תומשוב בציורי שמן וגובלנים ישנים שמציגים נופים, דיוקנאות וטבע דומם – יצירות-מזכרות שנמכרו בכיכרות ערים ובחנויות לתיירים, ככל הנראה ממקור סיני. הוא מנכס את הציורים הללו, מוחק ורושם מחדש ושותל בלב הדימוי הרי אשפה, הריסות ופסולת. פעולתו מסיטה את הנרטיב הקיטשי לנבואה דיסטופית, ומעלה שאלות על ערך אמנותי, ניכוס ותרבות הצריכה. הסדרה עדיין מחכים (“Still Waiting”) מתמקדת ברישומי פורטרטים המבוססים על דימויים גנריים שנלקחו ממאגרי תמונות – דימויים מבוימים, נעדרי כל רגש אותנטי. עבודות אלו מסמנות מעבר מהייצוג האדריכלי בעבודתו לעבר ייצוג טראומה דרך המבט האנושי. הרישומים נעשו על גבי דיקטים וקרשים, כאשר הפתחים והחריצים הפוצעים אותם חוצים ופוערים את הדימוי. מפני השטח עולה מתח בין אידאל היופי לבין הכאב והחספוס שמבעבעים תחתיו, לצד ההבנה שהמבט נפער אל עבר עתיד אפל. בעבודות נוספות בתערוכה, ששייכות לסדרות מתמשכות של תומשוב, נעשה שימוש במצעי ציור כגון בולי עץ, כריכות ספרים, ומגירות ישנות. בעבודות אלו ניכרת תפיסה רוחבית שמעלה על הדעת חפירה ארכיאולוגית, הבוחנת את שלד המבנים לאחר הרס ושינוי דרמטיים. המראה הביקורתית של תומשוב, בה בעת מפתה ומפוכחת, מתריסה כנגד התרבות העכשווית. על ידי שילוב של עבודת יד קפדנית, אסתטיקה גנרית וחזון אפל, הוא מבליט את הפער בין היופי המלוטש שאנו צורכים לבין המציאות הסמויה מן העין – ערמות אשפה, חורבן ושברי תרבות הצריכה. תומשוב מפרק ומרכיב מחדש, שואל כיצד הדחף לייפות ולהסתיר מעמיק את השבר ומאיים על העתיד. עבודותיו אינן משיבות לשאלות אלו, אלא מציפות את תוצאות הבחירות שלנו כחברה, ומבקשות לבחון מחדש את ערכינו אל מול הדימויים שאנו מייצרים וצורכים. אוצרת: הדס גלזר להמשך קריאה |
כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות |
סייבורג מחשבים - בניית אתרים |