לאורך שנות פעילותה בארץ, משנות השלושים ועד שנות התשעים של המאה העשרים, נישא שמה של הציירת חנה לוי (2006-1914) בהערכה רבה בקרב קהילת האמנים, האוצרים ומבקרי האמנות. על אף זאת, לא עלה בידה לפרוץ את המעגל המצומצם יחסית של הקהל שאליו נחשפה יצירתה. אף שראתה בציור הנוף את לב עשייתה האמנותית, התגלה במהלך המחקר לתערוכה זו, גוף עבודות מרשים בהיקפו שמציב את דמות האישה במרכז יצירתה.
התערוכה "הפנים שלי" מבקשת להפנות מבט אל הדמות הנשית ביצירתה של לוי מנקודת הזמן העכשווית. לוי הרבתה לצייר דימויי נשים (חלקן אנונימיות וקצתן מתוך מעגל מכרותיה) ודיוקנאות עצמיים, המתאפיינים בטיפול נוקב וחסר רחמים בדמות הנשית, כמו גם בחקירה נועזת של גוף הציור ושל הגוף הנשי גם יחד. תוך שילוב של חומרים וטכניקות: גיר, פסטל, אקוורל וחול. מציפות העבודות תכנים נשיים מושתקים, ערעור על מודל היופי, עיסוק בזקנה ובלייה של הגוף. לאור אלו, מתגלה לוי לא רק כאמנית השומרת על נקודת מבט רעננה ונאמנה לעצמה, אלא גם כמי שאינה חוששת לשחות נגד הזרם של תקופתה.
אוצרת: רותי חינסקי-אמיתי להמשך קריאה
|
