אלי שמיר שב ונדרש בבדיו הגדולים לדמויותיהם של אביו ובני הדור השני למייסדי כפר-יהושע בעמק יזרעאל. ההזדקנות והפרידה מדור זה מקבילה לתהליכי השחיקה בערכי עבודת האדמה והקהילה השיתופית, המשתקפים בסיפור המשפחתי ומשליכים על האתוס שנבנה סביב אנשי העמק וחלוציו. בציוריו הריאליסטיים גדולי הממדים וברישומיו החודרים בוחן שמיר, מתוך דיאלוג עם גדולי האמנות, את תמונת עולמו האישי – ולא פחות מכך, מציע תמונת דיוקן חברתית ותרבותית מקומית.
תערוכתו של שמיר נערכת בשיתוף בין מוזיאון הרצליה ומשכן לאמנות עין חרוד, שיציגו שתי תערוכות יחיד של שמיר בזו אחר זו. הפרויקט המשותף מבקש להאיר פנים שונות ביצירתו של שמיר: התערוכה במוזיאון הרצליה מתמקדת בדיוקן (אוצרת: ד"ר איה לוריא), והתערוכה במשכן לאמנות תתמקד בנוף, תחת הכותרת "גבולו להמשך קריאה
|
