עמוד הבית דבר העורך מוזיאונים גלריות מידעונים תרומות  (לפי סעיף 46)

אביגדור אריכא במוזיאון ישראל, ירושלים

זוכת הפרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית לשנת תערוכה אינטימית ועמוקה שתיפתח ב-1 באוגוסט במוזיאון ישראל מגלה את קשת הרגשות שמתעוררים בזמן מלחמה – פרידה, אימה, נחישות, אחווה, צער, כאב וגאווה - כפי שבאו לידי ביטוי בעשור דרמטי ומכונן בחייו של האמן אביגדור אריכא. אריכא (2010-1929), מן האמנים הישראלים הבולטים, נפגש עם האלימות האנושית ועם המוות במחנה מגורשים במלחמת העולם השנייה בהיותו בן 13, היה חשוב כמת וניצל בזכות תושייתה של אחות במלחמת העצמאות, ועם הבשלתו כאמן צעיר יצר סדרה של תיאורי מלחמה רחוקה בעקבות יצירה ספרותית. פרק המלחמה הראשון מציג רישומי עיפרון מ-1943 של המראות שאריכא הנער היה עד להם במחנה עבודה בטרנסניסטריה (היום באוקראינה). הרישומים בעלי האופי התיעודי מתארים את תנאי החיים הקשים במחנה ומגלים את ניצני התפתחותו כאמן. באחד מהם נראים אסירים פורקים גופות מעגלה ומשליכים אותן לבור. לפי אריכא, אחת הגופות היתה של אביו. הפרק השני מציג תחריטי עץ שיצר אריכא בפריז ב-1950, בעקבות חוויותיו ממלחמת העצמאות. בהיותו בן 15 הגיע לארץ בחסות "עליית הנוער" ונשלח לקיבוץ מעלה החמישה, שם גויס ל"הגנה" וליווה שיירות בדרכן לירושלים הנצורה. התחריטים, שנוצרו שנתיים אחרי המלחמה והרחק מן האירועים המתוארים בהם, נעשו בטכניקה שכרוכה בכמה שלבים ומאפשרת עיבוד של החוויה. בפרק השלישי מוצגים איוריו המקוריים של אריכא לפואמה "משא אהבתו ומיתתו של הקורנט כריסטוף רילקה" מאת ריינר מריה רילקה, שראתה אור ב-1952 בהוצאת "תרשיש" המופתית. הפואמה מתארת מלחמה שהתרחשה במאה ה־17 בין הממלכה ההבסבורגית לאימפריה העות'מאנית. באיורי הדיו לפואמה שאריכא רשם בירושלים הבשילו חוויות המלחמה שלו והתעדנו לכדי קו פיוטי, וירטואוזי וזורם. ככל שהתרחק ממציאות המלחמה והתעשר ניסיונו המקצועי, כן גדל כוחו לעבד את הטראומה ולתת לה ביטוי אמנותי. האוצרת: נירית שרון דבל להמשך קריאה

כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות

סייבורג מחשבים - בניית אתרים